שמות לד'

מאת: נורית גאל-דור

פש(ו)ט הפרק:
הקב"ה מבקש ממשה רבנו לפסול לוחות חדשים לקראת 'מתן תורה' מחודש, ולעלות אִתם להר סיני. במעמד זה יהיה נוכח משה לבדו – "ואיש לא יעלה עמך... גם הצאן והבקר אל ירעו אל מול ההר ההוא". שם התגלה ד' למשה בענן וגילה לו את המידות האלוקיות שמכוחן מבקש משה "וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו – שהקב"ה יתנחל בתוכנו, כלומר, ישרה שכינתו בנו לעד (עפ"י רש"י).

במעמד קבלת הלוחות השניים הקב"ה כורת ברית מחודשת עִם עַם ישראל באמצעות משה שבה תמצית ממצוות התורה המופיעות כבר בפרשת משפטים. אלא שהפעם יש בהן

דגשים המכוונים לתיקון הנפילה מחטא העגל.

ברדת משה מן ההר לאחר ארבעים יום וארבעים לילה ששהה בהר סיני "קרן עור פניו" – הארת נשמתו השתקפה מבעד לעור פניו. משה רבנו כבר חי בפועל את מדרגת החיים העתידית שבה "עליך יזרח ד' וכבודו עליך יראה" (ישעיהו ס ב). על כן בני ישראל יָראו מגשת אליו – הם חשו היטב את המרחק שנתרחקו בעקבות החטא ממדרגת משה. רק לאחר שניגשו אהרון והנשיאים, גם העם התרומם להאמין בשייכותו העצמית למדרגת משה על אף המרחק בפועל וממילא ניגשו אף הם ושמעו את דברי הברית. כאשר כילה משה לדבר אל העם שם מסוה על פניו, אך בבואו לדבר עם ד' הסירו.

מעמיקים מבט:
מדוע הלוחות השניים ניתנו במעמד משה לבדו?

נתינת הלוחות השניים בנוכחות משה לבדו מורה על המרחק שנתרחק העם ממדרגת חייו המקורית והאידאלית. אף מדרגות החומר נפלו מיכולתן לבטא את קדושת החיים הישראלית – "גם הצאן והבקר אל ירעו אל מול ההר ההוא". מצד אחד בלוחות השניים יש צד של פחיתות מעלה אך מצד שני אומר הרמב"ן: "וגדול יהיה הכבוד הנגלה על ההר האחרון מן הראשון". בלוחות השניים יש צד של מעלה על פני הלוחות הראשונים. מהו?

רש"י מסביר שהלוחות הראשונים ניתנו בתשואות וקולות וקהילה ולפיכך שלטה בהם עין רעה. הרב קוק מסביר שעין רעה היא השפעה חיצונית על האדם שאינה מגלה את הצד הפנימי (עין איה ברכות ב' עמ' 276 פסקה סב). בלוחות הראשונים שלטה עין רעה, כלומר הם עדיין היו חיצוניים לאומה, לא התאימו למדרגתה בהווה. הרעש הגדול שהיה במעמד הר סיני, הקולות והברקים מורים שהנוכחות האלוקית הייתה רמה ונישאה מיכולת קליטתה הטבעית של המציאות. עם ישראל לא היה מסוגל אז להכיל ולהפנים את התורה במדרגתה השמיימית המוחלטת, לכן היא לא הייתה יכולה להיטמע בו כמדרגת חיים קבועה אלא כרושם פנימי נסתר. הלוחות השניים לעומת זאת, ניתנו בשקט ובחשאי ורק למשה, אך בהשפעתו תלך התורה ותחלחל בקרב האומה, תטביע בה את רישומיה בצניעות – בתהליך אטי והדרגתי עד שתהיה נחלתה הקבועה לעד.

עוד מובא בחז"ל שמשה הצטער ששיבר את הלוחות והקב"ה ניחמו: אל תצטער! בלוחות הראשונים היו רק עשרת הדברות אבל בלוחות השניים יש הלכות מדרש ואגדה (שמות רבה מו א). בלוחות הראשונים כל פרטי התורה היו גלומים בכוח – בהעלם ובהסתר. מעלת הלוחות השניים (שהם מעשה ידי אדם ולא מעשה ד') היא העמל בתורה החושף עוד ועוד ללא הרף את עומק החיים האלוקיים שהיה גלום בלוחות הראשונים. באמצעות הלוחות השניים הולכת המציאות ונבנית מעומק תחתיותיה להיות ראויה מחדש להופיע בגלוי את הארת החיים שהייתה גנוזה בלוחות הראשונים בכל פרטי החיים ומרחביהם. מדרגת החיים העתידית הזו תהיה נעלה לאין ערוך ממדרגת החיים שהתגלתה במעמד הר סיני.